בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעורו של זאהי אבו-ג'ודה, שהורשע בעבירות הכנה למעשה טרור וקשירת קשר לפשע שהוא מעשה טרור, וגזר עליו עשר שנות מאסר. פסק הדין ניתן בפני השופטים יוסף אלרון, דוד מינץ ורות רונן, והתמקד בסוגיית השימוש ב'ניסיון החיים והשכל הישר' בהסקת מסקנות מראיות נסיבתיות.
זאהי אבו-ג'ודה, אחיו למחצה של חאלד אבו-ג'ודה, אשר רצח את החייל רון קוקיא ז"ל בנובמבר 2017, הורשע בכך שהיה שותף לתכנון הפיגוע. עם זאת, הוא טען כי לא נטל חלק בביצועו ולכן ערער על הרשעתו וחומרת עונשו. במסגרת הדיון בערעור, נדרשו השופטים לבחון האם הראיות שהוצגו אכן מוכיחות כי פעל ממניעים אידיאולוגיים של טרור.
השופט יוסף אלרון, אשר כתב את חוות הדעת המרכזית, דחה את הערעור וקבע כי ניתן להסתמך על ראיות נסיבתיות על מנת לקבוע את המניע מאחורי מעשיו של זאהי. אלרון הבהיר כי 'ניסיון החיים והשכל הישר' אינו כלי אינטואיטיבי בלבד, אלא מנגנון חיוני לניתוח לוגי של ראיות נסיבתיות. לדבריו, "בלא השימוש ב'ניסיון החיים והשכל הישר', יהיה זה קשה אם לא בלתי אפשרי להגיע למסקנה מרשיעה כל אימת שאין לפנינו ראיות ישירות."
עמדתו של אלרון נתמכה על ידי השופט דוד מינץ, אשר הצטרף לפסק דינו והדגיש כי הראיות שהובאו מספיקות להרשעה גם בהיעדר ראייה ישירה. הוא ציין כי בפסיקה נקבע כי כוחן של ראיות נסיבתיות אינו נופל מכוחן של ראיות ישירות, וכי בית המשפט רשאי להסיק מסקנות על בסיסן.
לעומת זאת, השופטת רות רונן, בדעת מיעוט, סברה כי קיים ספק סביר בנוגע למניעיו של זאהי אבו-ג'ודה. רונן הדגישה כי יש לנקוט בזהירות יתרה בעת הסקת מסקנות מתוך ראיות נסיבתיות בלבד, מחשש להסקת מסקנות מוטעות. היא הפנתה לגישתו של פרופ' מני מאוטנר, אשר מבקר את השימוש בשכל הישר במערכת המשפטית, בטענה כי הדבר עלול להביא להטיות שיפוטיות. לדבריה, "בעשותו שימוש ב'שכל הישר', בית המשפט מיישם את האופן בו נראה לו כי העולם פועל בהתאם לניסיון החיים של השופט עצמו."
בית המשפט העליון קבע כי הכרעת דינו של אבו-ג'ודה תישאר על כנה, תוך הדגשה כי מארג הראיות הנסיבתיות מחזק את המסקנה כי פעל ממניעים של טרור. ההכרעה ממחישה את חשיבותו של 'ניסיון החיים והשכל הישר' ככלי הכרחי במערכת המשפט, תוך הדגשה כי יש להפעילו בזהירות ובהתאם לעקרונות המשפטיים הנוהגים.
Comentarios