בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש להכריע האם עסקת מכירת בית בהרצליה פיתוח, שהיה בבעלות פרופ' יהודית בובר אגסי ופרופ' יוסף אגסי, תקפה או שיש לבטלה. מדובר בנכס המוערך בכ-10 מיליון שקל, אך נמכר בסופו של דבר תמורת 630 אלף שקל בלבד. בני משפחתם של המוכרים טוענים כי מדובר בעסקה בלתי הוגנת שנעשתה תוך ניצול גילם ומצבם הבריאותי.
המוכרים, פרופ' בובר אגסי ובעלה, היו בעת המכירה מעל גיל 90. על פי ההסכם שנחתם בשנת 2017, הבית נמכר לאחייניתו של פרופ' אגסי, רות היימן, ולבעלה הפרופ' אנטוני היימן, תמורת 2 מיליון שקל. עם זאת, ההסכם כלל סעיף לפיו התשלומים יתבצעו בהדרגה, כאשר כל חודש יועברו 10,000 שקל בלבד. כמו כן, נקבע כי אם שני המוכרים ילכו לעולמם לפני השלמת התשלומים, לא יהיה על הרוכשים לשלם את היתרה. מאחר ששני בני הזוג נפטרו – יהודית ב-2018 ויוסף ב-2023 – הבית למעשה נמכר במחיר נמוך בהרבה משווי השוק.
בני משפחתם של המוכרים טוענים כי העסקה אינה הוגנת ונחתמה תוך כדי ניצול חולשתם של בני הזוג אגסי-בובר, שלא היו מודעים להשלכות החוזה. לטענתם, היה עליהם לקבל ליווי משפטי הולם וייעוץ אובייקטיבי טרם החתימה, במיוחד לאור פער המחירים המשמעותי. מנהלי העיזבון של פרופ' אגסי, מבקשים מבית המשפט להורות על ביטול ההסכם בשל פגמים חמורים בכריתתו.
במהלך הדיון, השופט קובי ורדי ציין כי פער כה משמעותי בין המחיר שנקבע לשווי האמיתי של הנכס מחייב בחינה מעמיקה של נסיבות העסקה. בהחלטתו מיום 31.12.24, הדגיש השופט כי "סיכויי התביעה גבוהים ועולים לכאורה פגמים מהותיים, כשלים, סימני שאלה, תמיהות, ספקות וחשדות לגבי התנהלות המשיבים ולגבי הסכם המכר."
רות ואנטוני היימן, הרוכשים, טוענים מנגד כי העסקה תקפה לחלוטין ונחתמה כדין. לדבריהם, המוכרים קיבלו ייעוץ משפטי לפני החתימה וידעו היטב את תנאי החוזה. עוד נטען כי מדובר היה בעסקת מכר המגלמת את מצבם הכלכלי של המוכרים ואת רצונם למכור את הבית בתנאים שהיו נוחים להם. לטענת הרוכשים, היורשים החלו להעלות טענות רק לאחר שהבינו כי הבית נמכר בפועל בסכום נמוך יותר בשל פטירתם של בני הזוג.
השופט ורדי הדגיש כי לבית המשפט סמכות להתערב בעסקאות מסוג זה אם יימצא כי הן נעשו בחוסר תום לב, תוך ניצול מצבו של אחד הצדדים. עם זאת, עליו לבחון גם את חוקיות ההסכם ואת השאלה האם הוא נאכף בהתאם לכללים המשפטיים המקובלים.
בערעור לבית המשפט העליון, השופט אלכס שטיין דחה את בקשת רות ואנטוני היימן לסלק על הסף את התביעה, בקובעו כי "סילוק על הסף הוא אמצעי דיוני שמור למקרים חריגים בלבד, כאשר בית המשפט משוכנע כי אין כל אפשרות להצלחת התביעה". משכך, קבע שטיין כי יש לאפשר לתיק להתנהל לגופו בבית המשפט המחוזי.
השופט קובי ורדי הדגיש בהחלטתו כי "נסיבות העסקה מעלות תהיות משמעותיות בנוגע להיקף הפגמים שבה, והאם היא משקפת באופן נאמן את רצונם האמיתי של המוכרים." עוד ציין כי "שאלות אלו מחייבות בירור משפטי מעמיק, ואין להכריע בהן מבלי לקיים דיון יסודי בעובדות המקרה."
כעת, עם דחיית הבקשה לסילוק על הסף, ההליך המשפטי ימשיך להתנהל בבית המשפט המחוזי, כאשר הכרעתו הסופית של השופט ורדי עשויה לקבוע האם ההסכם ייוותר על כנו או יבוטל בשל הפגמים הנטענים.
ניצול ציני של קשישים. ממש בדיחה
לשלם עשרת אלפים כל חודש על נכס בשווי עשרה מליון. . חבל שלא חתמו על אלף שח לחודש. חובה לחוקק חוק הגנת הקשישים. כדי שמקרים כאלה לא ישנו