בבית המשפט המחוזי בתל אביב, המחלקה הכלכלית, נדונה תביעה שהגישה חברת עורכי הדין "עמית גנסין" נגד "נטו מלינדה סחר בע"מ". במסגרת ההליך, ביקשה המבקשת לחשוף מסמכים מתוך החברה, במטרה לבחון אפשרות להגשת תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה שלה. השופטת חנה פלינר, שדנה בתיק, דחתה את הבקשה בטענה כי לא הוצגה תשתית ראייתית ראשונית מספקת המצדיקה את גילוי המסמכים.
הבקשה הוגשה על רקע עיצום כספי בסך 18.2 מיליון שקל, שהוטל על נטו מלינדה על ידי רשות התחרות, בשל הפרה לכאורה של חוק המזון וחוק התחרות הכלכלית. לטענת המבקשת, הנהלת החברה התרשלה בתפקידה, מה שהוביל לפגיעה כלכלית במניות ולנזק לשמה הטוב של החברה. השופטת פלינר, עם זאת, סברה כי עצם קיומו של עיצום כספי בהסכמה, ללא הודאה באשמה, אינו מהווה ראיה מספקת לרשלנות נושאי המשרה.
המבקשת טענה כי יש לחשוף מסמכים פנימיים, כולל פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, נהלי עבודה והתכתבויות עם הרשות, בטענה שהנתונים עשויים להוכיח כי נושאי המשרה פעלו בניגוד לחובתם. היא ציינה כי "החלטת רשות התחרות מטילה צל כבד על התנהלות הדירקטוריון, ויש לברר את מידת אחריותם למחדלים שהובילו להטלת הקנס".
מנגד, החברה טענה כי המבקשת אינה פועלת בתום לב, שכן רכשה את מניותיה בנטו בסמוך לחקירה, ולטענתם מדובר ב"תובעת סדרתית" שמבקשת להגיש תביעה ללא בסיס ראייתי מוצק. לטענת החברה, "המבקשת מחפשת עילה בדיעבד, ללא כל בסיס עובדתי, ותוך ניסיון לנצל את ההליך לצרכיה האישיים".
בהכרעת הדין דחתה השופטת פלינר את הבקשה וקבעה כי המבקשת לא הציגה 'דבר מה נוסף' מעבר לעובדת קיומו של העיצום הכספי, ולכן לא עמדה בדרישת התשתית הראייתית המינימלית לגילוי מסמכים. בנוסף, הדגישה כי הרשות לא ייחסה כל אחריות אישית לנושאי המשרה, ואף לא נקטה נגדם הליכים אישיים.
השופטת פלינר ציינה כי "בקשה לגילוי מסמכים אינה יכולה לשמש כלי לבדיקה כללית של התנהלות חברה, אלא רק כאשר קיים חשד ממשי לקיומה של עילת תביעה", והוסיפה: "אין לאפשר לבעלי מניות להשתמש בכלי זה כדי 'לדוג' מסמכים בתקווה למצוא עילה עתידית לתביעה".
בית המשפט חייב את משרד עמית גנסין בהוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח, בשל כך שהבקשה הוגשה ללא בסיס מספק, ובשל העובדה שמדובר בבקשה שנייה שהוגשה לאחר דחיית בקשה קודמת באותו נושא.
השופטת פלינר סיכמה את פסק הדין בכך שאין לאפשר לבעלי מניות להשתמש בבקשות גילוי מסמכים ככלי לחיפוש עילות תביעה חסרות בסיס, וכי במקרה זה "לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לקביעה כי נושאי המשרה כשלו בתפקידם". היא הדגישה כי "הגשת בקשות גילוי מסמכים ללא ראיות ממשיות עלולה לפגוע בהתנהלות העסקית של חברות ולשמש כלי להתדיינות מיותרת".
Comments