בית המשפט העליון, בהרכב השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וחאלד כבוב, דן בערעורם של שני נאשמים שהורשעו ברצח באדישות ובמספר עבירות נוספות. הערעורים הופנו כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שהטיל עליהם 21 ו-23 שנות מאסר בפועל, לצד פיצויים כספיים למשפחת הקורבן.
לפי כתב האישום, האירוע החל בוויכוח כספי שהתלהט בין הנאשמים לבין אפרים אבג'ה, כאשר לא התבררו עד תום נסיבות הסכסוך ומקורו. הוויכוח התדרדר במהרה לעימות פיזי, שבמהלכו הנאשמים תקפו את אבג'ה באלימות קשה. אבג'ה הצליח להימלט מהמקום, אך חזר כעבור זמן קצר בלוויית מספר אנשים נוספים, ובמטרה לאסוף פריטים שהותיר מאחור. הנאשמים, שלא נרגעו מהעימות הראשוני, הבחינו באבג'ה והגיבו בתוקפנות מחודשת, מה שהוביל לירי קטלני במהלכו נהרג ניר צרויה, אדם שלא היה מעורב בסכסוך עצמו אך נקלע לאירוע.
הנאשמים ערערו על חומרת עונשם. הנאשם הראשון טען שהעונש שהוטל עליו אינו משקף את ההבדל בינו לבין חברו, שהיה זה שביצע את הירי בפועל. הנאשם השני טען כי מתקיימת "קרבה לסייג ההגנה העצמית", מאחר שאבג'ה שב למקום מצויד בנשק קר. עם זאת, המדינה מצידה, תמכה בגזר הדין והדגישה את חומרת מעשיהם של הנאשמים, שכללו גם שיבוש מהלכי משפט והחזקת נשק שלא כחוק.
השופט יוסף אלרון, שכתב את פסק הדין, הדגיש כי אין מקום להקל בעונשיהם של הנאשמים, שיזמו את העימותים האלימים. הוא התייחס לרפורמה בעבירות ההמתה (תיקון 137 לחוק העונשין), שמחמירה בענישת מעשי רצח שבוצעו באדישות. לדבריו, "מעשה המתה שבוצע באדישות מחייב החמרה ערכית-נורמטיבית ועונשית... במיוחד על רקע התגברות מעשי האלימות בחברה."
עוד הוסיף אלרון: "מעשי המערערים המחישו את הצורך במענה עונשי מוחשי... החל מהכאת הקורבן הראשוני באכזריות ועד לירי בלב העיר."
בספו של דבר, בית המשפט העליון הותיר את עונשיהם של הנאשמים על כנו, תוך מתן דגש על הצורך בהרתעה משמעותית לנוכח הגברת האלימות בחברה. ההחלטה מהווה מסר ברור כי בתי המשפט לא יגלו סובלנות כלפי מעשי אלימות חמורים הגורמים לפגיעה בביטחון הציבור.
Comments