במערכת המשפט העמוסה של ישראל, שבה תיקים עלולים להתארך במשך שנים, בולטת השופטת רונית פינצ'וק-אלט בגישתה הייחודית לניהול ההליכים. השופטת, הידועה בקשב הרב שהיא מעניקה לכל צד, משלבת מקצועיות בלתי מתפשרת עם ניהול דיונים אפקטיבי, המוביל לסיום תיקים במהירות ולשביעות רצון הצדדים. מקרה מהתקופה האחרונה ממחיש היטב את גישתה.
המחלוקת החלה באוקטובר 2019, כאשר במסגרת הסכם גירושים, סיכמו התובע, אברהם פטרוך, וגרושתו למכור את דירתם ברחוב ביאליק ביהוד-מונוסון לצד שלישי. בספטמבר 2020 נחתם הסכם המכר מול הרוכשים, שירה ומוטי קארו. במסגרת ההסכם, התחייבו הרוכשים להסדיר חריגות בנייה בנכס כדי לאפשר לעירייה להנפיק את האישורים הדרושים להשלמת העסקה.
כשנתיים לאחר מכן, הגיש פטרוך תביעה בטענה כי הרוכשים לא פעלו כנדרש להסדרת החריגות. לטענתו, הדבר מנע מהעירייה להנפיק את האישורים הדרושים, ועיכב את שחרור כספי נאמנות בגובה 100 אלף שקל שהוחזקו אצל עורכי דינם. בעקבות כך, דרש פיצוי מוסכם בסך 95 אלף שקל.
התובע טען כי אי-הסדרת החריגות מהווה הפרה של ההסכם, אשר פגעה בו כלכלית ומנעה את השלמת העסקה. הרוכשים, לעומת זאת, טענו כי פעלו לאורך כל הדרך להסדרת החריגות וכי מדובר בהליך מורכב הדורש זמן. לטענתם, אין בכך הפרת חוזה או הפרה יסודית.
השופטת פינצ'וק-אלט דחתה את התביעה, תוך התמקדות בנוסח ההסכם. היא קבעה כי תנאי ההסכם מגדירים רק איחור בתשלום או במסירת הדירה כהפרה יסודית המזכה בפיצוי. לדבריה, "תשלום התמורה הוא העיקר בהסכם, וקבלת אישור העירייה הוא שלב טכני שנועד להבטיח את שחרור כספי הפיקדון בלבד".
עוד ציינה השופטת כי אי הטיפול המלא בחריגות הבנייה אינו נחשב להפרה יסודית, במיוחד לאחר שהמוכרים כבר קיבלו את מלוא כספי הנאמנות.
בנוסף, התייחסה למחלוקת שפרצה בין באי כוח הצדדים בנוגע לשחרור כספי הנאמנות, שהסתיימה בכך שעורך דינה של הגרושה שחרר את הכספים באופן חד-צדדי, והרוכשים לא התנגדו לכך.
בסיום ההליך המשפטי, דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובע, אברהם פטרוך, לשלם לרוכשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12 אלף שקל.
Comments