בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע לאחרונה כי גבר שהואשם באונס צעירה שנטען כי הסיע בטרמפ בדרום הארץ - זכאי לחלוטין. ההכרעה התבססה על ממצאי איכוני הטלפונים הסלולריים של הנאשם והמתלוננת, שהעידו כי באותה עת היו השניים במיקומים נפרדים. השופט אהרן משניות, שעמד בראש ההרכב, הוביל את ההחלטה. השופטות יעל רז-לוי ורחל תורן הצטרפו להחלטת הזיכוי.
כתב האישום ייחס לנאשם שתי עבירות חמורות: אונס והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות. על פי הנטען, באחד מימי חמישי של חודש אוקטובר 2022, עמד הנאשם לצד הדרך ברכב מאזדה בצבע אפור בעיר בדרום הארץ. באותה עת הבחין במתלוננת כשהיא נראית נסערת, בוכה, ומנסה להזמין מונית. הנאשם הציע לה הסעה, והיא נענתה להצעתו.
על פי כתב האישום, במהלך הנסיעה עצרו השניים בבית קרקע שכתובת מדויקת שלו אינה ידועה. המתלוננת התיישבה על ספה בסלון הבית. לטענת המדינה, הנאשם נכנס לאחד החדרים, חזר לסלון לאחר ששם קונדום על איבר מינו, ולאחר מכן הפשיל את מכנסי ה"טייץ" של המתלוננת ואנס אותה באלימות. עוד נטען כי לאחר המעשה, הוא הסיע אותה לביתה ואיים עליה כי אם תספר על שאירע לחבר שלה, הדבר יגרום לה נזק חמור.
הנאשם הכחיש את ההאשמות המיוחסות לו וטען שאינו מכיר את המתלוננת, וכי מדובר בעלילה שנרקמה נגדו. לטענתו, במועד שבו התרחש לכאורה האירוע, הוא היה בביתו ונח, לאחר שהיה ער כל הלילה עם בנה הנכה של בת זוגו בבית החולים. בנוסף, הוא ציין כי בהמשך אותו יום הלך לערוך קניות לקראת השבת, כפי שהוא נוהג לעשות בכל יום חמישי.
השופט משניות פסק כי קיימים קשיים ראייתיים מהותיים בנוגע לשלושה אלמנטים מרכזיים בגרסת המתלוננת: המועד המדויק של האונס הנטען, מיקומו של הבית שבו לכאורה התרחש האירוע, והאם הרכב שהוזכר אכן שימש את הנאשם להסעתה.
במישור הזמן, נמצא כי הצלבת הנתונים של איכוני הסלולר של הנאשם עם אלו של המתלוננת מציגה קשיים משמעותיים, ומביאה למסקנה שבזמן שבו התרחש האונס הנטען, כל אחד מהם היה במקום אחר.
בנוגע למרכיב הבית, צוין בהכרעת הדין כי לאחר האונס הנטען, המתלוננת ובן זוגה ביצעו סיור רחב בעיר מגוריה, בליווי שוטר. עם זאת, לפי עדות השוטר, גם לאחר ביקור בשכונות שבהן נמצאים בתי קרקע שתואמים את התיאור שמסרה, היא לא זיהתה אף אחד מהם כמקום שבו התרחש המעשה. "העובדה שהמתלוננת לא הצליחה לזהות על המקום מעוררת ספקות", נכתב בהחלטה.
בסופו של דבר, קבע השופט כי יש קושי משמעותי להאמין לגרסת המתלוננת גם לגבי מרכיב הרכב שלכאורה הסיעה אותה לזירת האירוע ולאחר מכן לביתה. זאת בעקבות עדות הנאשם, שלפיה אין לו רכב אישי, ובמקרים מסוימים הוא משאיל את המאזדה האפורה של אחיו, אך לא בימי חמישי (היום שבו התרחש האונס הנטען). הוא הסביר כי בסופי שבוע הוא נוהג לצאת לבלות ולשתות אלכוהול, ולכן נמנע מלהתניע את הרכב.
השופט הסיק כי המדינה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר שהנאשם אכן אנס את המתלוננת, ובשל כך הגיע למסקנה של זיכוי מוחלט. יתר השופטות המותב הסכימו עם פסק הדין, והנאשם זוכה פה אחד מההאשמות נגדו.
Comments