הביטוח לאומי הפסיד: תאונת קורקינט תחת השפעת אלכוהול נחשבת לתאונת עבודה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה באישה שנפצעה בתאונת קורקינט בדרכה חזרה לביתה מאירוע של החברה שבה עבדה, כנפגעת עבודה. השופט דורי ספיבק קבע כך, חרף הודאתה כי שתתה אלכוהול במסיבה, ולמרות מכתב השחרור מבית החולים, שבו צוין שהיא הייתה בגילופין.

האישה, בת 37, שעבדה כאנליסטית סיכון בחברת פינטק. בסוף 2022 היא השתתפה באירוע גיבוש לעובדים ומנהלים, שנערך ברחוב מנחם בגין בתל אביב. בהזמנה לאירוע צויין כי מדובר במסיבת ריקודים עם אלכוהול רב. המסיבה הסתיימה בסביבות השעה 2:00 בלילה, והיא ניסתה להזמין מונית דרך האפליקציה כדי לשוב לביתה.

לדבריה, לאחר שהזמנת המוניות שלה בוטלה מספר פעמים, בשעה 3:00 לפנות בוקר היא שכרה קורקינט חשמלי ויצאה לרכיבה לעבר ביתה. בסמוך למקום מגוריה, היא איבדה שליטה על הקורקינט, פגעה ברכב חונה ונפצעה.

היא פונתה במהרה לבית החולים איכילוב, ובעקבות הידרדרות במצבה, הרופאים נאלצו לבצע ניתוח חירום, שבמהלכו כרתו את כלייתה הימנית. במכתב השחרור מבית החולים צוין כי היא הגיעה למיון כאשר "עברה תאונת דרכים כרוכבת קורקינט חשמלי תחת השפעת אלכוהול"

לאחר מכן פנתה האנליסטית לביטוח הלאומי בבקשה שיכירו בתאונת הקורקינט כתאונת עבודה, אך בקשתה נדחתה. בתביעה שהגישה לבית הדין בדצמבר האחרון, היא טענה כי אמנם שתתה במהלך האירוע, אך הכמות הייתה מדודה ובנוסף, חלפו יותר משעתיים מאז שתייתה האחרונה ועד למקרה ההתנגשות.

מנגד, ביטוח לאומי הטיל ספק בהסבר שלה ולטענתו, היא לקחה על עצמה סיכון לא סביר כשנהגה על הקורקינט בשכרות. לדעתו, בנסיבות אלו אין מקום להכיר בתאונת הקורקינט כתאונת עבודה.

עם זאת, השופט ספיבק דחה את הטענה שהתובעת נטלה על עצמה סיכון לא סביר. לאור הרישום בהזמנה לאירוע, שמצביע באופן חד משמעי על אופי המסיבה, הוא ציין כי היה מצופה מהמשתתפים - ובפרט מהתובעת - לשתות אלכוהול, והשתייה עצמה אינה מהווה סיכון בלתי סביר שמפר את הקשר הסיבתי.

כך או כך, ועל רקע עדות התובעת וחברתה לעבודה על כך ששתתה באופן מדוד, וכי חלפה כשעה וחצי מלגימתה האחרונה ועד לתחילת הרכיבה, התרשם השופט שבפועל שתיית האלכוהול לא מנעה מהתובעת את כשירותה לרכוב על הקורקינט: "יותר סביר בעינינו כי הגורם לתאונה הוא 'סיכוני דרך', וזאת בשים לב לכך שכידוע קורקינט חשמלי הוא כלי תחבורה המועד יותר לתאונות מאחרים".

בהתבסס על עדות התובעת וחברתה לעבודה, שטענו כי שתתה בכמות מדודה ושהיו יותר משעה וחצי מאז הלגימה האחרונה ועד שהחלה לרכוב, התרשם השופט כי בפועל, שתיית האלכוהול לא השפיעה על כשירותה של התובעת לרכוב על הקורקינט. הוא ציין: "יותר סביר בעינינו כי הגורם לתאונה הוא 'סיכוני דרך', במיוחד לאור העובדה שידוע כי קורקינט חשמלי הוא כלי תחבורה הנוטה לתאונות יותר מאחרים".

בהתבסס על עדות התובעת וחברתה לעבודה, שטענו כי שתתה במידה מוגבלת ושהיו יותר משעה וחצי מאז הלגימה האחרונה ועד שהחלה לרכוב, התרשם השופט כי שתיית האלכוהול לא פגעה בכשירותה של התובעת לרכוב על הקורקינט. הוא סבר: "כי הגורם לתאונה הוא 'סיכוני דרך', במיוחד לאור העובדה שידוע כי קורקינט חשמלי הוא כלי תחבורה שמועד יותר לתאונות מאחרים".

השופט הוסיף גם את העובדה שברישומי מד"א מהפינוי לבית החולים לא צוין שהתובעת הייתה תחת השפעת אלכוהול. אמנם במכתב השחרור מבית החולים צויין דבר זה, אך השופט אמר כי קשה להסתמך על המידע הזה כראיה משמעותית, שכן חסרים בו פרטים חיוניים, כגון מקור הקביעה שהתובעת הייתה שיכורה (האם מדובר בבדיקת דם, ריח של אלכוהול או אחרים), זהות הגורם המאבחן ועוד.

לפיכך, קבע השופט ספיבק כי "למרות שמדובר במקרה שבו יש טיעונים משכנעים משני הצדדים", הוא קיבל לבסוף את התביעה והחליט כי תאונת הקורקינט נחשבת לתאונת עבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.