בית משפט השלום פסק כי מנהל עבודה בחברת קבלן ישלם פיצוי בסך 230,000 שקלים למנהל עבודה ערבי, בעקבות מסע הכפשות שיטתי שכלל התבטאויות גזעניות והאשמות שווא בגניבה. השופט אריאל ברגנר (בצילום) קבע כי הדברים מהווים לשון הרע וחורגים מגבולות השיח המקובל, גם בענף הבנייה. עם זאת, נקבע כי אם הנתבע יתנצל, סכום הפיצוי יופחת ל-180,000 שקלים.
התביעה הוגשה על ידי הנדסאי חשמל, העובד למעלה משבע שנים בחברה המתמחה בביצוע פרויקטים, נגד מנהל עבודה בחברת קבלן אחרת. בתקופת האירועים שימש התובע כמנהל עבודה מטעם החברה שלו בפרויקט הרכבת בלוד.
על פי כתב התביעה, שלח הנתבע סדרת מיילים והודעות להנהלת החברה ולגורמים בכירים בפרויקט, בהם האשים את התובע במעורבות בגניבות ודרש את פיטוריו המיידי. "סגן מנהל העבודה, הנכה - פשוט בא לגנוב באתר", כתב באחת ההודעות. בהודעה נוספת כתב: "להעיף את סגן מנהל העבודה - במיידי, האיש משתף פעולה עם קבלני משנה של החברה - שבאו לגנוב ציוד ולא לעבוד".
במהלך עדותו בבית המשפט הודה הנתבע כי אין ברשותו כל ראיה למעורבותו של התובע בגניבות. כשנשאל אם הוא יודע בוודאות שהתובע גנב, השיב: "אני לא יודע אם הוא גנב". למרות זאת, המשיך לשלוח הודעות שבהן האשים את התובע בגניבה.
השופט ברגנר התייחס בחומרה לשימוש החוזר בכינויים המתייחסים למוצאו ולמצבו הרפואי של התובע. הוא ציין: "ריבוי ההודעות והאופן שבו בחר הנתבע לפרסם אותן בהודעות כתובות מעידים על תכנון מוקדם ושוללים את האפשרות שמדובר בהתפרצות רגעית של כעס או התגרות". בית המשפט דחה את טענת ההגנה כי מדובר בשיח מקובל בענף הבנייה, וקבע: "כדי להוכיח כי הדברים נופלים במסגרת 'השיח המקובל בעולם הבנייה', היה על הנתבע לצרף חוות דעת מומחה בנושא. הסתמכות על עדותו האישית בלבד אינה מספיקה להוכחת טענה זו".
השופט קבע כי מטרתו של הנתבע הייתה להסב לתובע פגיעה חמורה: "הנתבע, שידע כי הפרסומים אינם אמת, בחר לפרסם אותם ולשלב בהם במודע פרטים שקריים, במטרה להעצים את הפגיעה בתובע ולגרום לפיטוריו. מסקנה זו עולה באופן ברור מהראיות שהוצגו בפניי, ובפרט מעדותו של הנתבע".
השופט בסיכומו של דבר, קבע פיצוי של 20,000 שקלים עבור כל אחד מעשרת הפרסומים המפרים, סכום כפול מהקבוע בחוק. עם זאת, אם הנתבע יפרסם התנצלות פומבית להנהלת החברות המעורבות, יופחת הפיצוי ל-150,000 שקלים. בנוסף לפיצוי, חויב הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 שקלים. "אדם סביר אשר סופג איומים, פונה לרשות המוסמכת לבדיקת תלונות אלה - משטרת ישראל ואינו פוצח במסע פרסומי לשון הרע כאשר יודע מראש שהפרסומים אינם אמת", סיכם השופט.
בסופו של דבר, פסק השופט פיצוי בסך 20,000 שקלים עבור כל אחד מעשרת הפרסומים הפוגעניים, סכום הגבוה פי שניים מהקבוע בחוק. עם זאת, נקבע כי אם הנתבע יפרסם התנצלות פומבית בפני הנהלת החברות המעורבות, יופחת סכום הפיצוי ל-150,000 שקלים. בנוסף, חויב הנתבע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 שקלים. השופט ציין: "אדם סביר הניצב בפני איומים פונה לרשויות המוסמכות, כמו משטרת ישראל ואינו פוצח במסע פרסומי לשון הרע כאשר יודע מראש שהפרסומים אינם אמת".
Comments