שאלה שמזעזעת את כולנו: באיזה עולם מעוות סבא פוגע מינית בנכדתו הקטינה?

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

העונש שהטיל בית המשפט המחוזי בתל אביב על גבר בן 73, שהורשע בהטרדה מינית חמורה של נכדתו במשך כארבע שנים, אינו משקף את חומרת העבירות שביצע. השופט יוסי טופף החליט לגזור על הנאשם 27 חודשי מאסר בלבד, לצד פיצוי של 75 אלף שקל לנפגעת העבירה, תשלום שיחולק לתשלומים בשל מצבו הכלכלי של הנאשם. גזר דין זה מציב סימן שאלה חמור כיצד מערכת המשפט מתייחסת לעבירות מין חמורות, במיוחד כשמדובר בעבירות מיניות בתוך המשפחה.

הנאשם ביצע את מעשיו במשך תקופה ארוכה, החל מגיל תשע, תוך שימוש בכוח ובמניפולציות שנועדו להסתיר את העובדה שהוא פוגע בנכדתו. הוא לא רק פגע מינית בנכדתו, אלא גם ביצע פעולות שנועדו להמעיט במתח ובתגובות הקורבן, כגון מתן כסף לאחר המעשה, במטרה לטשטש את חומרת המעשה ולהקטין את התנגדות הילדה. מדובר במעשים שהשפעתם על הקורבן היא הרסנית ויכולה להימשך לאורך כל חייה.

העובדה שהנאשם ביקש "לטפל בעצמו" ו"הביע חרטה", לא יכולה להיות שיקול משמעותי במקרים כאלה, מדובר בהחלטה טקטית שנועדה להימנע מהעדות המטרידה והקשה של הקורבן, שהיא צעד שנועד להקטין את עוצמת הפגיעה בעדים ובמיוחד בנפגעת העבירה. אין ספק, כי יש לקחת בחשבון את המהלך הזה במסגרת שיקולי הענישה. השופטים גם שמעו את בתו של הנאשם, אשר העידה בדבר אופיו הטוב כאדם וכאב ועל הפגיעה הצפויה במשפחה כתוצאה ממאסרו.

ההחלטה של השופט טופף, אינה משקפת את חומרת המעשים. פסקי-דין כמו זה יכולים לשדר מסר מסוכן, לפיו עבירות מין בתוך המשפחה, גם כאשר מדובר בניצול של סבא את נכדתו, לא נתפסות כחמורות מספיק כדי להטיל עונש חמור וראוי. העונש הזה לא רק שאינו מתאים לחומרת העבירה, הוא גם עשוי להרתיע קורבנות נוספים מלהתלונן ולהגיש תביעות משפטיות.

שופט נוסף בהרכב, השופט עודד מאור, הביע את התנגדותו לגזר הדין, וצדק כאשר טען כי הענישה הקלה אינה משקפת את חומרת המעשים. "הנאשם פגע מינית בנכדתו הקטינה במשך מספר רב של הזדמנויות לאורך 3 שנים וחצי", ציין מאור, והדגיש את החומרה המיוחדת של עבירות מין בתוך המשפחה, "הבזויות שבבזויות". השופט מאור הביע גם זעזוע עמוק מהמעשים עצמם, ושאל שאלה שכל אחד מאיתנו שואל נוכח המעשה המחריד: "באיזה עולם מעוות מנשק סבא את נכדתו הקטינה על פיה במטרה לספק את יצריו?"

השופט טופף יכול היה לכל הפחות לגזור על הנאשם עונש של 4 שנים, תקופה שמאשרת את חומרת המעשים, ולא "רק" 27 חודשים. 4 שנים היו משקפות את תקופת הזמן שבה הנאשם פגע בנכדתו, ובכך היו ממחישות את חומרת העבירות שביצע. פסק דין כזה היה משדר מסר הרבה יותר חזק ומרתיע לגבי העבירות המתרחשות בתוך המשפחה, ומפנה את האור על הצורך להחמיר בעונשים במקרים של פגיעות מיניות. עם זאת, השופטת מעין בן ארי הצטרפה לדעתו של השופט טופף.

ההבדל בין העונש שניתן לבין מה שהציע השופט מאור (60 חודשי מאסר) מראה את הפער בין גישה שיפוטית המובילה להרתעה ומודעות לפגיעה האנושית האדירה של המעשים לבין גישה שמקטינה את עוצמתם של הפשעים. השופט מאור הבין את הצורך להחמיר את העונש, במיוחד לאור העובדה כי מדובר בעבירות מין חמורות מאוד בתוך המשפחה, שהן תמיד מזעזעות במיוחד.

מצער שהשופט טופף לא הקשיב לשופט מאור. גזר דין של 27 חודשי מאסר אינו משקף את חומרת המעשים, ואינו משדר את המסר הראוי בנוגע לעבירות מיניות בתוך המשפחה.