דרש פיצוי על גזל קרקע בשווי 127 מיליון ש' – ונדחה בשל התיישנות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה תביעה בסכום של מיליוני שקלים שהגיש תושב כפר קאסם נגד חברת 'אחוזת שומרון אלקנה', בעל השליטה בה וגורם נוסף, שלטענתו שיתפו פעולה כדי להשתלט על חלקת קרקע יקרה ביהודה ושומרון, שהייתה בבעלות סבו. השופטת שירלי רנר (בצילום) קיבלה את טענת הנתבעים להתיישנות התביעה.

בתביעה שהוגשה במאי 2022, טען התובע כי בשנת 2004 פעלה החברה בשיתוף פעולה עם אביו המנוח של הנתבע השלישי, במטרה להטעות את הרשויות ולבצע גזלה של 104 דונם סמוך לאלקנה מסבו, בשווי מוערך של כ-127 מיליון שקל. לפי דיווחים בתקשורת, אביו של הנתבע נורה למוות בשנת 2018 בעקבות מעורבותו במכירת קרקעות ליהודים.

הטענה הייתה כי בוצעו שתי עסקאות פיקטיביות: הראשונה, מכירת הקרקע של סבו על ידי קשישה המתגוררת ברשות, שנעשתה לטובת המנוח באמצעות תעודת זהות גנובה של האישה. השנייה, מכירת הקרקע מהמנוח לחברת שומרון אלקנה. הנכד טען כי מדובר בעסקאות למראית עין, שבהן לא שולמו לקשישה כל תמורה מצד הנתבעים".

על פי גרסת התובע, האישה גילתה על התרמית רק בשנת 2014, אז הגישה תלונה למשטרה, ובשלב מאוחר יותר המחתה לו את זכויות התביעה הכספיות כלפי הנתבעים. התובע העריך את תביעתו בסך 6.35 מיליון שקל לצורכי אגרה, ולחלופין דרש את ביטול החוזה בין הקשישה לנתבעים בשל אי תשלום התמורה, וכן את השבת הקרקע.

הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. החברה ובעליה, טענו כי עילת התביעה של הקשישה קמה כבר בשנת 2004, עם כריתת ההסכם בינה לבין המנוח, ולכן חלפו הרבה יותר משבע השנים המותרות להגשת תביעה.

השופטת רנר ציינה כי גם לפי גרסת הנכד, ההסכם שעליו מבוססת התביעה נחתם בשנת 2004. בהיעדר מידע על מועד מוסכם לתשלום התמורה או למסירת הקרקע, היא קבעה כי היה עליהם להתבצע בסמוך למועד החתימה.

"העולה מן האמור כי בסמוך לכריתת ההסכם גם התגבשה החובה לשלם את התמורה, וככל שלא שולמה – התגבשה העילה לדרוש את תשלומה או את ביטול החוזה עקב ההפרה", הסבירה אך הוסיפה: "התביעה הוגשה במאי 2022, מעל 17 שנה מאוחר יותר ולפיכך התיישנה".

היא תהתה כיצד מתיישבת טענת התובע כי נחתם הסכם בין הקשישה לבין הנתבעים, עם טענתו האחרת שלפיה האישה נפלה לתרמית שעליה גילתה בחלוף כעשור: "ככל שבוצעה תרמית והקשישה כלל לא הייתה בעלת הקרקע, מכוח מה עומדת לה הזכות לתבוע את התמורה על פי ההסכם?".

לפיכך קבעה השופטת שהטענה לתרמית אינה רלוונטית, אלא שמכל מקום, אף בהנחה שהיא נוגעת לסכסוך בין הצדדים - יוצא שגם מאז הגשת התלונה למשטרה (2014), המועד שבו לבטח ידעה על אודות הקנוניה הנטענת, ועד להגשת התביעה (2022) חלפו יותר משבע שנים, כך שגם בהיבט זה התביעה התיישנה. התובע חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.