השופט דחה את ערעור בעלי המאפייה על שומות מס הכנסה וחייבם בהוצאות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה לאחרונה ערעור של בעלי מאפייה על שומות מתוקנות שהוציא לו מס הכנסה. השופט אביגדור דורות (בצילום) אימץ את עמדת פקיד השומה, אשר טען כי בביקורת במקום התגלה שמרוואן גית בעל העסק ניכה ביתר הוצאות על חומרי גלם.

בשנות המס הרלוונטיות, 2014-2012, היה המערער בעלים של מאפייה בחולון העוסקת בייצור פיתות. על פי קווי הנחיה כלכליים של רשות המיסים לבחינת סבירות ההכנסה בענף המאפיות, אחוז חומר הגלם לייצור פיתות הוא על כ-28%, כך שהרווח הגולמי מהייצור הוא כ-72%. אולם, המערער דיווח לרשות המיסים על שימוש בחומר גלם בהיקף כפול, של 56%, ורווח גולמי נמוך של 44% בלבד.

בשל חוסר הסבירות בדיווח, שלח פקיד השומה נציגים מטעמו, בליווי כלכלן, לערוך ביקורת פתע במאפייה. במהלך הביקורת נמצא כי בעסק מייצרים מספר סוגי מאפים – כגון "פיתה גדולה" לפלאפל ו"פיתה קטנה" לשווארמה. בנוסף, התגלה כי משקל הבצק לפני האפייה עומד על 104 גרם.

לאור הממצאים ובשל הצהרת בעל המאפייה, אשר טען מצד אחד כי משקל הפיתות גדול יותר, אך מצד שני כי מחירן שווה למחיר פיתות קטנות יותר, הוציא פקיד השומה שומות מתוקנות. כך, לדוגמה, בעוד שבעל המאפייה דיווח לשנת 2014 על הכנסה חייבת של 130 אלף שקל, פקיד השומה קבע כי ההכנסה האמיתית גבוהה בהרבה, ועומדת על כ-1 מיליון שקל. בנוסף, הוא הטיל על בעל המאפייה "קנס גירעון" בשל רשלנות בהגשת הדוחות.

לאחר דין ודברים שלא הועילו לבעל המאפייה, הוא פנה ביוני 2020 לבית המשפט בערעור על השומות. לטענתו, פקיד השומה יצר לו הכנסות יש מאין, וההוצאות שהוצאו היו מוגזמות ובלתי סבירות, תוך חוסר תום לב, ולא לשם קביעת מס אמת.

פקיד השומה, לעומתו, טען כי מדובר בשומות אמת שנערכו לאחר בדיקה מעמיקה מצידו, שכללה ביקורת פיזית במאפייה, קבלת מתכון הפיתות ושקילתן במשקל מכויל על ידי כלכלן. לפיכך, טען פקיד השומה כי הערעור צריך להידחות.

השופט דורות הסביר כי סוגיית משקל הפיתות בעודן בצק עומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים. בעוד פקיד השומה טוען כי המשקל הוא 104 גרם, בעל המאפייה טוען למשקל של כ-150 גרם. השופט אימץ את גרסת פקיד השומה, שהסתמך על חוות דעת של כלכלן בכיר בנציבות מס הכנסה.

לעניין זה הדגיש כי בביקורת שנערכה במאפייה, "הפיתות נשקלו מספר פעמים ונמצא שלפני האפייה משקל הבצק היה 104 גרם". לעמדת הכלכלן מדובר במשקל סביר למקובל בענף בהתייחס למחיר היחידה שנמצא (0.47 שקל), כאשר טענתו הנגדית של בעל המאפייה, שלפיה נמכרו פיתות במשקל גדול יותר במחיר האמור, היא "בלתי סבירה ובלתי מבוססת". 

בסיכום חוות דעתו קבע הכלכלן כי "התוצאה הסופית של החישוב מצביעה על כך שישנו פער גדול בין ההכנסות שחושבו למערער לבין ההכנסות שהוצהרו על ידו, וכן שההכנסות כפי שדווחו לפקיד השומה היו בלתי סבירות בעליל". לדבריו הפער הגדול ביותר נמצא בשנת 2014, אז הוצהרו הכנסות בסך 1.27 מיליון שקל, לעומת מחזור מחושב של 2.15 מיליון שקל - כלומר פער של כ-70%.

השופט סיכם כי "סבורני שלא עלה בידי המערער לסתור את הראיות שהוצגו על ידי המשיב". הוא הדגיש כי בעוד פקיד השומה תמך בטענותיו בחוות דעת מקצועית, בעל המאפייה נמנע מלהגיש חוות דעת מטעמו, דבר שפועל לחובתו. לאור זאת, דחה השופט את הערעור, אישר את השומות המתוקנות וקנס הגירעון, וחייב את המערער בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25,000 שקל.