אב גרוש פנה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להורות כי הוא לא צריך לשלם מזונות לאחר הגירושים, וכי שני ההורים יישאו באופן שווה בהוצאות שלושת ילדיהם, השוהים אצל כל אחד מהם בזמני שהות שווים. האב משתכר כ-15 אלף שקל בחודש, בעוד שהאם משתכרת כ-12 אלף. צורכי הילדים הוערכו יחדיו ב-9,000 שקל לחודש.
הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, לאחר שהעלו את טיעוניהם בנוגע לרמת השתכרותם ולהוצאות הילדים. בית המשפט פסק כי על האב לשלם 5,100 שקל לחודש, הכוללים 3,600 שקל עבור מזונות ו-1,500 שקל עבור מדור. בנוסף, חויב האב לשאת במחצית מהוצאות החינוך והבריאות של הילדים.
האב ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, ובחודש שעבר התקבל ערעורו באופן חריג. השופטות ורדה פלאוט, יעל מושקוביץ וצביה גרדשטיין פפקין הדגישו כי בדרך כלל ערכאת הערעור נמנעת מהתערבות בפסקי דין שניתנו על דרך הפשרה. עם זאת, ציינו השופטות כי מדובר במקרה חריג וקיצוני המצדיק התערבות, משום שסכום המזונות שנפסק חורג משמעותית מהמקובל ואינו סביר.
על פי קביעתן, הסכום שנפסק, 5,100 שקל לחודש, גבוה באופן קיצוני ביחס לחישוב אריתמטי המבוסס על נתוני הצדדים ובהתאם להלכה של בית המשפט העליון המנחה כיצד לחשב מזונות. לפי חישוב זה, המזונות לשלושת הילדים יחד עומדים על 666 שקל בלבד.
לפי החישוב של 3,000 שקל (הוצאות לילד) כפול 15 אלף שקל (הסכום שמשתכר האב) לחלק ל־27 אלף שקל (הסכום שמשתכרים שני ההורים), יוצא שעל כל אחד מההורים לשאת ב-1,666 שקל לילד. האב נושא בצורכי הילדים במחצית מהזמן כשהילדים אצלו (1,500 שקל) ולכן יש להפחית סכום זה מ-1,666 שקל.
חישוב זה מביא ל-166 שקל לכל ילד. ועוד 55 שקלים עבור מדור - 222 שקל לילד, וסה"כ 666 שקל.
בית המשפט קבע כי אף על פי שלשופט יש שיקול דעת ואינו מחויב לחישוב אריתמטי בלבד, סטייה משמעותית מהסכומים שהיו צפויים להיפסק חייבת להיות מלווה בנימוק, גם כאשר הצדדים מסכימים שפסק הדין יינתן ללא נימוקים.
במקרה זה, השופטים בחרו שלא לפסוק לפי החישוב האריתמטי המדויק, אלא קבעו מזונות בסך 1,500 שקל לשלושת הילדים יחד – כ-30% מהסכום המקורי שנפסק (5,100 שקל). ההחלטה נבעה מהצהרת האב בפרוטוקול, שבה הביע נכונות לשלם לכל היותר 1,500 שקל.
コメント