top of page

אב שחזר בתשובה ביקש להרחיב זמני שהות; האם: לבושו החרדי מביך את הילדה


בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת דן לאחרונה בתביעה שהגיש גבר גרוש, אב לבת 9, שביקש להרחיב את זמני השהות שלו עם בתו ולאפשר לה ללון אצלו במוצאי שבת בסופי שבוע שבהם היא שוהה אצלו. השופט מחמוד שדאפנה (בצילום) דחה את טענות האם, שהביעה חשש כי הסדר זה יעמיס על בתה בנסיעות ויפגע בהישגיה הלימודיים.


בני הזוג נישאו לפני כעשור.  בתקופת גירושיהם, בשל עבודתו של האב כשוטר, הוסכם על זמני שהות מצומצמים עם הבת. בהסכם הגירושים נקבע כי הבת תשהה אצל האב לילה אחד במהלך השבוע ובכל שבת שנייה, כאשר עם סיום השבת על האב להחזירה לאימה.


בתביעה שהגיש לפני כשנתיים, ציין האב כי עזב את עבודתו במשטרה, חזר בתשובה וכיום הוא מנהל אורח חיים דתי המאפשר לו להקדיש זמן רב יותר לבתו. בקשתו הייתה להרחיב את זמני השהות כך שבתוקף ההסדר החדש, בתו תישאר ללון אצלו גם במוצאי שבתות שבהן היא שוהה אצלו, והוא יהיה זה שייקח אותה ללימודים ביום ראשון בבוקר.


האם התנגדה לשינוי בזמני השהות, תוך שהדגישה את המרחק של 70 קילומטרים המפרידים בין הבתים של ההורים.  לטענתה, היעתרות לבקשת הגרוש שלה תכביד על בתם שלא לצורך, שכן היא תיאלץ לקום מוקדם ביום ראשון בבוקר ולנסוע מרחק רב לבית הספר, מה שעלול לגרום לה לעייפות ולהשפיע לרעה על הישגיה הלימודיים.


האם מוסיפה כי בעלה לשעבר "מנהל כיום אורח חיים דתי חרדי ובעוד הילדה רגילה לאורח חיים חילוני ומתחנכת בבית ספר חילוני. לטענתה הוא מטיף לילדה ועושה לה שטיפת מוח ומלביש אותה בבגדי חרדיות ומאלץ אותה להגיע לבית הספר בלבוש שאינו תואם את המסגרת בה היא מתחנכת ובכך הוא מבייש אותה לעיני חבריה שבכיתה".


לבית המשפט הוגש תסקיר מטעם הרווחה שתמך בעמדת האם. העובדת הסוציאלית אמרה כי למרות שהבת כבר מורגלת לנסיעה הארוכה לבית הספר לאחר לינה אצל אביה באמצע השבוע, הוספת לינה נוספת במוצאי שבת עלולה להכביד עליה. בהתאם לכך, הומלץ לשמור על המתכונת הנוכחית, לפיה האב מחזיר את הילדה לאם במוצאי שבת.


אולם, השופט שדאפנה בחר לדחות את ההמלצה וכתב כי "מקרה המונח בפני לא מצאתי כי ייגרם כל נזק מהרחבת זמני שהות של הילדה בסופי השבוע כבקשת התובע. טענתה המרכזית של הנתבעת להתנגדותה להרחבת זמני השהות היא, כי הנסיעה הינה כה ארוכה ומתישה והדבר משפיע על הילדה, על סדר יומה ועל לימודיה".


השופט הוסיף כי " לא שוכנעתי, כי הוספת לינה ללילה נוסף בסוף השבוע והחזרתה של הילדה למסגרת החינוכית ביום ראשון בבוקר, יש בה טרטור ותגרום לעייפות אצל הילדה ותפגע בלימודיה ובסדר יומה של הילדה ובפרט כאשר האמור בדוח החינוכי המצוטט בתסקיר מוכיח, כי הילדה מסתדרת עם לינתה אצל אביה באמצע השבוע והדבר לא גורם לה לטרטור ועייפות וכן לא פגע בהישגיה הלימודיים או בסדר יומה".


עמדת העובדת הסוציאלית אינה תואמת את הדיווח:

השופט ציין כי עמדת העובדת הסוציאלית אינה תואמת את הדיווח שהתקבל מבית ספרה של הילדה, ושעליו בין היתר נשען התסקיר, שלפיו הנסיעות הקיימות (אחת לשבוע) אינן "מטרטרות" אותה. הוא ציין שבאותו דיווח נכתב, באופן ברור וחד משמעי "כי הילדה מגיעה כל יום לבית הספר באופן סדיר ובזמן עם כל הציוד הנדרש ומדובר בילדה נקיה ומסודרת עדינה וחייכנית. הדוח החינוכי גם מחמיא לילדה מבחינה חינוכית ולימודית".


לפיכך קיבל השופט שדאפנה את בקשת האב להרחבת זמני השהות, באופן שבתו תוכל להישאר אצלו לילה נוסף אחת לשבועיים. בנסיבות העניין, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, ומתוך תקווה כי הצדדים יקיימו את זמני השהות ברוח טובה, בהבנה ובשיתוף פעולה, איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

Comments


bottom of page