מהשיחה המאיימת ועד לצו הרחקה: מאבק משפטי על שליטה בחברות נדל"ן בגרמניה המחלוקת בין איש עסקים לאדם בעל רקע פלילי נראית בתחילה כעוד סכסוך עסקי, אך מהר מאוד היא התדרדרה לשיחות מאיימות, האשמות בזיוף מסמכים והליכים משפטיים סוערים. סיפור זה מדגים את המתחים שיכולים להתעורר כאשר עסקים חוצים גבולות ומשאירים את השותפים נאבקים על שליטה.
הכל החל כאשר איש העסקים, דירקטור יחיד בשתי חברות החזקה ישראליות, גילה לטענתו כי שותפתו העבירה מניות לאדם שאינו מכיר, ללא אישורו ו"תוך זיוף מסמכים". לדברי איש העסקים, החברות הגרמניות שבבעלותם משמשות להחזקה של נכסי נדל"ן בברלין, וניהולן התקין קריטי לעסק. הוא פנה לבית המשפט וטען כי העברת המניות בוצעה באמצעות "זיוף שטרי מניות ודיווחים כוזבים לרשם החברות".
המתיחות בין הצדדים הגיעה לשיא כאשר, אותו אדם התקשר לאיש העסקים באופן אישי והשמיע בגלוי איום על חייו. לדבריו של איש העסקים, הוא (האדם בעל רקע פלילי) דיבר אליו בשפה בוטה ומאיימת תוך כדי קללות והבעת רצון לפגוע בו. השיחה הזו, שהוקלטה והוצגה בבית המשפט השלום בכפר סבא, הייתה בסיס להליכי הגנה משפטיים שמיהר המתלונן להגיש. "אני זוכר כל מילה מהשיחה הזאת", סיפר האיש בבית המשפט, "הוא לא הסתיר את כוונתו, הוא היה מאוד ישיר לגבי הרצון לגרום לי נזק פיזי".
על פי פרוטוקול בית המשפט, שופט המעצרים אביב שרון אמר "לאחר עיון בבקשה ושמיעת המתלונן, ולאחר שהשתכנעתי שהמשיב בסמוך להגשת הבקשה נהג באלימות ובאיומים כלפי איש העסקים, וכי התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית למבקש, אני נותן צו הגנה במעמד צד אחד".
השופט הוסיף כי "נאסר על המשיב או מי מטעמו, להיכנס לשטח בו מתגורר המבקש ובו ממוקם ביתו או להימצא בקרבתו של שטח זה או בקרבתו של המתלונן, למרחק של 500 מטר ממנו" וכן, "נאסר על המשיב או מי מטעמו להטריד את המתלונן, בכל דרך ובכל מקום, לרבות הטרדות טלפוניות, בין במישרין ובין בעקיפין".
"החשש שלי היה ברור מאוד", אמר איש העסקים, "המשיב לא היסס לומר שאם יוכל לשים יד עלי הוא יעשה את זה". השופט שרון הוסיף כי הוא אוסר על האיש ליצור קשר עם המתלונן ו/או לפגוע בו בכל דרך שהיא. "זהו צו למניעת הטרדה מאיימת", קבע השופט, "ובמצב הזה יש צורך להגן על המתלונן. משטרת ישראל, תמסור את צו ההגנה למשיב במסירה אישית".
לאחר הענקת צו ההגנה, העבירו איש העסקים והצד השני את הסכסוך לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני השופטת תמר סנונית-פורר. שם הוגשו תביעות הדדיות לגבי ה"העברות והדיווחים הכוזבים לרשם החברות".
התובע טוען, כי "הכל נעשה תחת כללים ברורים והעברות המניות נרשמו כדין ואני לא רואה כאן שום בעיה חוקית. עוד נטען, כי השותפה העבירה את מניותיה בנאמנות על מנת שהאחרון ישמש בפועל כבעל מניות אל מול גורמים חיצוניים בגרמניה ומול המתלונן עצמו".
Commentaires